מדינה של אליטות

א. השופטים נבחרים לתפקידם עד גיל שבעים בעוד שעובד מדינה חייב לעזוב בגיל שישים וחמש, היינו, עוד חמש שנים של משכורת מלאה. השופטים גם דואגים לעצמם להכנסות נוסף על הפנסיה המכובדת. בבית משפט לתביעות קטנות מתמנים, על פי ס' 66 לחוק בתי המשפט, שופטים הנמצאים בגמלאות, ואם את/ה שופט/ת בבית המשפט העליון, יש סיכוי שתהיה מבקר/ת המדינה ותקבל/י משכורת במשך עוד עשר שנים (פרט לפנסיה. ראה מקרה גב' בן פורת), ולא רק זאת, אם יש לך וויכוחים עם המדינה על גובה הפנסיה, תזכה ותקבל בנוסף עוד 14,000 ש"ח לחודש.

אם השופטים עובדים עד גיל שבעים, חייבים כל עובדי המדינה לקבל את זכותם לעבוד גם עד גיל שבעים, אחרת זו הפליה מכוונת נגד מי שאינו שייך לאליטה, או - שגם השופטים יצאו לגמלאות בגיל שישים וחמש.

יש לפתוח את בית המשפט לתביעות קטנות גם לעורכי דין שיצאו לגמלאות, ולא רק לשופטים.

ב. המשכורות, ההטבות והפנסיה של חברי הכנסת, זו בכלל שערורייה שאין הדעת סובלת. נתחיל בהטבה שנקראת "מענק לקשר עם הציבור". רק בשני מקומות בעולם קיים מענק כזה - בקונגרס האמריקאי ובמדינת ישראל. שם מענק זה מוצדק כי מאחר והבחירות אישיות-אזורית, חייב כל נבחר לדאוג לבוחרים שבאזורו. אבל לא במדינת ישראל. למה המדינה צריכה לממן חיי רווחה מיוחדת של מאה ועשרים חברי כנסת על חשבון נזקקי המדינה, ללא הצדקה מוסרית או עניינית. הרי הדואר מהכנסת של הח"כים הוא גם ככה ללא תשלום והיותו של חבר כנסת שנה אחת בכנסת מזכה אותו בהטבות לכל החיים כולל ביטוח בריאות.

ג. המקורבים - אחת השערוריות העצומות במדינת ישראל היא משכורות ענק שמקבלים אלה העוזבים את שירות המדינה - במשרה חשובה - ויוצאים לשוק הפרטי. כל מנהלי הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, המזרחי) היו עובדי מדינה, וראו לאילו משכורות הגיעו - של מאות אלפי שקלים, בהן אפשר לפרנס משפחות רבות. כל זה ניתן לא בגלל מומחיותם, אלא בגלל קשריהם הקודמים. מנכ"ל "סלקום" חזר למקומו לאחר הודעת התפטרות עם תוספת משכורת חודשית של עשרות אלפי שקלים ואופציות במיליוני שקלים.

מדינה שהייתה פעם סוציאליסטית אין לה שום עניין להגביל את גזל כספי הציבור ואת חלוקתם לקבוצות האליטה?! יש להגביל בחוק את גובה המשכורות של מנהלי בנקים, שכולם חיים על חשבון הציבור, וכן לאסור עליהם לקבל אופציות. לא ייתכן שהאדם העני במדינה הנזקק לבנק יממן את הבזבוזים הכספיים של הבנקים למשכורות של מנהלים.

אם יש לך קשרים במדינה אתה יכול לקבל הלוואות ולא להחזירן - ראה מקרה זאבי. פקיד בבנק כלשהו שאישר לזאבי הלוואה של חמישים מליון ש"ח כשכולם ידעו שהוא בקשיים, צריך לעמוד לדין על אונאה. כמובן זאבי עצמו לקח הלוואות כשידע בזמן לקיחת ההלוואה שאין לו כיצד להחזירה.

כאשר אדם רגיל לוקח הלוואה של כמה אלפי שקלים, נכנס לקשיים ואינו יכול להחזירה, הבנק מיד מפעיל נגדו סוללה של עורכי דין בכדי לפשוט את עורו- פס"ד, הוצל"פ, מכירת דירה וכו', ואילו אדם כמו זאבי מקבל מהבנק הלוואה של כחמישים מיליון ש"ח ולא קורה לו דבר. האם יש עיוות גדול מזה? אלא שזאבי שייך לאליטה של בעלי הקשרים.

משכורותיהם של הבדרנים ומגישי החדשות בטלוויזיה: חיים יבין מקבל עבור שעה אחת ביום $1,000 כפול 25 שווה = $25,000 לחודש, מכספי הציבור. בנוסף לכל, הבדרנים למיניהם מקבלים עשרות אלפי שקלים עבור "לא כלום". רק באחרונה פורסם בעיתונות שצה"ל שילם לאומנים 50,000 ש"ח עבור ערב אחד. מדוע צריך הציבור לממן את בזבוזי האליטה?

לא רק זאבי זוכה לקבל את כספי הציבור דרך הבנקים, גם אחרים - נמרודי (האב) קיבל את רכוש הכשרת היישוב, שהוא רכוש עם ישראל השווה מיליארדים, בשלושים מליון, שגם זה שולם מהרכוש שקיבל ב"מתנה".

השק"ם "נמכר" לבעל קשרים אחרים ששילם עבור זה ממכירה חוזרת של חלקיק מרכוש זה מבלי להוסיף משלו.

משפחת הריסון קיבלה בנק שתמורתו משולמת מרווחי הבנק בלבד.

עתה עומדים על הפרק הפרטה של בזק ובנק לאומי, שהם רכוש ציבורי, שיעבור לידיים פרטיות של "מקורבים".

הטלוויזיה כבר נמסרה ל"מקורבים" העושים כסף רב על חשבון הציבור. עלות הפרסומים שאין בהם צורך מעמיסים על הציבור במכירת מצרכים, ובכך הציבור משלם עבור הפרסום שאינו משרת אותו אלא מגדיל את רווחי ה"מקורבים". כך הפכנו ממדינה סוציאלית עם מחויבות הדדית, למדינה פיאודלית שהרווחה בה היא רק לפיאודלים - האליטות, ולא לכל הציבור.

המדינה חייבת לפרק את האליטות בכדי להיות מדינת צדק.

1. להוריד את גיל הגמלאות של השופטים לשישים וחמש.

2. לפתוח את בית המשפט לתביעות קטנות לכל משפטן מתאים.

3. לעשות בדיקה מחודשת של הטבות לחברי הכנסת ולבטל את כל העיוותים (מענק לקשר עם הבוחרים).

4. לחוקק חוק המגביל את משכורות מנכ"לי הבנקים, וכן הבדרנים ועיתונאי על בטלוויזיה, כולל האיסור לקבל אופציות.

5. לחוקק חוק הקובע שכל מי שמקים חברות בועה וגוזל את כספי הציבור, יש להאשימו באונאה ולגזור עליו דין בהתאם לכך.

6. פקידי בנק המאשרים הלוואות גדולות ללא בדיקת יכולת ההחזר, יואשמו ברשלנות להפסד של הבנק (שלמעשה זה הפסד של הציבור.