ההיסטוריה של ההשתמטות

בשמאל מוצאים כל מיני תירוצים בכדי להשתמט מלשרת בצה"ל, אך זה אינו מצדיק השתמטות של אלפים (לפי העיתונות) בחורי הישיבות הקדושות מלשרת את המדינה. נכון, יש מן המשותף בין השמאל המשתמט ובין משתמטי הישיבות. עבור שתי קבוצות אל המדינה "מיותרת". הם אינם רוצים מדינה ליהודים כי אין להם קשר ליהדות של כלל ישראל. הן אצל משתמטי השמאל והן אצל תלמידי הישיבות החרדים אין סולידאריות כלפי עם ישראל, אלא הם חבורה לעצמם.

עם קום המדינה, בפגישה בין בן-גוריון ז"ל לבין החזון-איש זצ"ל, ביקש החזון-איש שבעקבות שואת אירופה והרס מרכזי התורה בפולין לשחרר מהגיוס לצבא כמה מאות בחורים שילמדו בישיבה. בן-גוריון נענה לכך ובצדק. אלא ששחרור של כמה מאות בחורים הפך לשחרורם של עשרות אלפים על ידי הפוליטיקאים החרדים. זה מהווה מכרה זהב עבור הפוליטיקאים החרדים. יש "צבא" המוכן להפגנות, יש "צבא" המוכן לבחירות אך צרכי המדינה הם לא מעניינם. תקציב המדינה מנוצל לתמיכה במשתמטים אלה ולא לצרכי הכלל האמיתיים. לדעתי המענקים האלה הם גזל הציבור שאין לו תקנה עולמית. ולא עוד, אלא שכשבחור ישיבה כזה מתחתן ומתחייב בכתובה לפרנס את אשתו הוא אינו מקיים את תנאי הכתובה וכל הנישואים שלו הם בספק. בחורי ישיבה אלה מצפים שהרב עובדיה יוסף יסדר להם מקום בבית דין רבני (עם משכורת של שופט) או רב של יישוב עם משכורת מכובדת. החילונים, בשנאתם החולנית לציונות הדתית "מכרו" את בתי הדין הרבניים, שהם יצירת הציונות הדתית, לידי הרב עובדיה יוסף,שונא הציונות הדתית, וכן הם "מכרו" את משרות רבני הערים והרבנות הראשית לידי הרב עובדיה יוסף ועתה הוא נלחם כדי שבנו יקבל את רבנות העיר ירושלים. ע"פ הרמב"ם פרחי כהונה לומדים את עבודת בית המקדש במשך חמש שנים ומי שלא למד את העבודה בתקופה זו נפסל מלעבוד בבית המקדש, ואלה בישיבות הקדושות יושבים לפעמים עשר וחמש עשרה שנים עד שהרב עובדיה מסדר להם דיינות או רבנות.

האדמו"ר מנחם מנדל מקוצק אומר על הפסוק "למדו היטב" (ישעיהו א יז): לא מצאנו בשום מקום בתורה שמצווה אדם להיות למדן ובקי בכל חדרי התורה שכן תכלית הלימוד אינו להיות למדן אלא להיות אדם טוב, לעשות הטוב, להיטיב עם הזולת. את זה החרדים לא עושים ובמילא כל הלימוד שלהם אינו על פי התורה.