קיפוח כפול של נכי רדיפות הנאצים בישראל

1. הסכם השילומים משנת 1953 ממשלת גרמניה העבירה לממשלת ישראל שלושה וחצי מיליארד! מרקים גרמניים, למעשה ממשלת ישראל התחייבה לפצות את ניצולי השואה בישראל.

אבל הניצולים לא פוצו - רק לאחר שחוקק חור רדיפות הנאצים רק בשנת 1957 החלו לקבל קצבאות נכות בגובה שליש ממה שממשלת גרמניה משלמת. פרט להקפדה על הוכחת נכות בעוד שלפי החוק הגרמני - מוכר כנכה כל סוג של נכות שנחשבת כתוצאה מהשואה ואין צורך להוכיח זאת. נכות של שואה לפי חוק רדיפות הנאצים 1957 מכבידים על הנכים בדרישות להוכיח שהנכות נגרמה בשואה ולא לאחריה. לדעתי ממשלת ישראל העבירה לעצמה את המגיע ליוצאי שואה.

2. ועדת התביעות "ועדה" זו גובה מיליארדים דולרים! עבור יוצאי השואה.

הכסף משמש לשלם שכ"ט של מיליוני דולרים! לעורכי-דין של ועדת התביעות אבל יוצאי שואה אינם נהנים כלל מכספי שואה אלה. ועדת התביעות מנקה את עצמה ע"י העברת סכומים מבוטלים ל"יד-ושם" ולעוד מוסדות שונים ומשונים, אבל ליוצאי שואה שעדיין בחיים זה לא מגיע, "ועדת התביעות" מצפה שכל יוצאי השואה שבדור זה ימותו, ואז יוכלו לחלק את המיליארדים ביניהם!

אברהם הירשנזון הגיש בשנת 1994 עתירה נגד שר האוצר (בג"צ 5263/94 הירשנזון נישאר באוצר - פד"י מט" (5) 831), ועל זה נענה שר האוצר דאז אברהם שוחט "אין לי כסף" לדעת שוחט לגזול את כספי יוצאי השואה זה "בסדר" להחזיר לא צריך.

וכדאי לצטט את השופטת דורנר והשופט לוין:

"החוק, שחוקק בעקבות הסכם השילומים עם גרמניה, שלל מניצולי השואה, אזרחי מדינת ישראל, פיצויים שהיו זכאים לקבלם מגרמניה. תחת פיצויים אלה זיכה אותם החוק בפיצויים בסכום הנמוך במידה משמעותית מסכום הפיצויים שאותו הם היו זכאים לקבל על-פי דין גרמניה אלמלא החוק. בכך פגע החוק בזכות הקניין של הזכאים לפיצויים על-פי הדין הגרמני" (שם, בעמ' 846).

כב' המשנה לנשיא, ש' לוין, דחה את טענת שר האוצר שמדובר בכספים שאינם מצויים בידו:

"יש ממש בטענות העותרים כי כדי להשיג את המטרה האמור פגעה המדינה בחברי הקבוצה המקופחת. המדובר בפגיעה בזכות הקניין שלהם, שהחל משנת 1992 הפכה לזכות חוקתית. פגיעה זו גרמה להפליה בלתי מוצדקת בין חברי הקבוצה המקופחת שהגיעו לישראל עד ליום 31.10.53 ורכשו אזרחות ישראלית לבין מי שנותר בחו"ל ולא קיבל אזרחות ישראלית, שזכויותיו לתבוע מגרמניה סכומים גבוהים יותר נפגעו...."

עושה רושם שזכויות אינן כוללות שרידי שואה

"עם זאת מקובל עלינו מקדמת דנא, כי מקום בו מפקיע השלטון זכות קניין של הפרט למען צורכי הציבור, זכותו של הפרט היא לקבל פיצוי נאות על הפגיעה בו, והטענה שחובת הפיצוי מעמיסה על השלטון נטל כספי שאינו יכול לעמוד בו, לאו טענה היא. דינם של חברי הקבוצה המקופחת אינו צריך להיות שונה מדינו של מי שמקרקעין הופקעו לפי חוק ההפקעה לצורכי ציבור". (שם, בעמ' 844-845)".

"הפגיעה בחברי הקבוצה המקופחת בולטת שבעתיים כשהמדובר בשרידי השואה, אודים מוצלים מאש, המצויים ברובם הגדול בגיל מתקדם ואשר במרוצת השנים מספרם, למרבה הצער, כלה והולך, ואשר מקבלים את הפגיעה בזכויותיהם, כפי שיכולנו להתרשם גם ממהלך הדיון שלפנינו, במעורבות רגשית קשה. (שם בעמ' 845)".

אבל בסופו של דבר לא ניתן הצו המקווה נגד המדינה.

אולי עכשיו הוועדה תתקן את העוולה שהבג"צ שלה נדחה בזמנו ותדאג ליוצאי השואה. כן, הגיע הזמן שהמדינה תתבע את וועדת התביעות שמבזבזת את הכספים השייכים ליוצאי השואה על עצמה ועל מוסדות מקורבים לה.