כשלון הממ"ד

קריסת הממ"ד התחילה בתקופתו של זבולון המר ז"ל, במנותו מחמ"דים שהיו אמנם חברי הסיעה שלו, אבל היו רחוקים מהאידיאולוגיה הדתית ציונית.

פלורליזם בחינוך הדתי-הלאומי

באין חזון מהי מטרת החינוך הממלכתי דתי הגענו למושג מעורפל של פלורליזם בחינוך הדתי ולשר-חינוך דתי, שהיה מחוסר כל חזון במה שנוגע ליהדות הדתית. שום דבר לא היה אצלו עניין של "ברי" אלא הכל "שמא". האידיאולוגיה הדתית לאומית שלי התנודדה לפי הרגשתו של הנעשה ברחוב. לאחר מלחמת ששת-הימים הוא שם דגש על "הלאומי", ויתר על כל עשייה דתית והתבצר בעשייה לאומית, דבר שכרם לחדירת החרדיות לחינוך.

חטא הפלורליזם בחינוך הציוני דתי

נסתייע לו לשר החינוך הציוני-דתי ז"ל לטבוע מטבע לשון "פלורליזם", שפירושו למעשה שכל אדם הרואה את עצמו מתחרד בצורה כל שהיא, פונה לשם או לאגף לחינוך דתי ומבקש חינוך ש"מיוחד במשהו", לא חינוך של כלל ישראל, אלא חינוך של יוהרה! לא עמד לו, לשר החינוך הדתי ז"ל, האומץ לזהות שמדובר ביוהרה של אנטי-ציונים או בלתי-ציוניים שסה"כ באים לקבל את כספי הציונים לשם חינוך נגד המדינה הציונית וכך גדלו גידולי פרא בחינוך הממלכתי-דתי שבעזרת האגף יחנכו לאנטי-ממלכתיות. שר החינוך ז"ל, כפוליטיקאי מנוסה בהישרדות, כל מי שפנה וביקש בעשייה הציונית כל שהיא קבל ברכתו. אם זה היה נגד הציונות הדתית או אגודות ציוניות.

משה שפירא ז"ל והרב מימון ז"ל לא היו שרי-חינוך, אבל ידעו לעמוד על כבודו של החינוך הדתי-ציוני ואילו "השר" של הציונות הדתית ז"ל חרד מכל פונה חרדי-למחצה לשליש ולרביע, כל מה שביקשו קבלו ע"ח החינוך הציוני.

לתפקיד ראש האגף לחינוך דתי נדרש אדם בעל ידיעות נרחבות הן במדעים, הן בתורה והן בחינוך, בעל ניסיון שהוכיח את עצמו בניהול מערכות גדולות, שאינו בעל נטיות עדתיות, שאינו בעל נטיות בלתי ציוניות או אנטי-ציוניות, שאינו מושפע מחנפנות ודברי חלקות, שאינו בעל יוהרה בבחינת "אני ואפסי עוד", דובר אמת בלבבו, מכיר את מערכת החינוך מלגו ולא רק מלבר, ומעל הכל - נותן כבוד לרעהו, כי מדוע, אם לא מסיבה זו, מתו תלמידי רבי עקיבא.

כל זאת לא נבחן לפני שהומלץ למנותו בזמנו כראש האגף לחינוך דתי - פלא שאנו נמצאים בהתקפת הקצנה דתית - הגענו ל"חדר".

כי מהו חינוך חרדי? חינוך שרוצה להפוך את עצמו בלבד לעם-ישראל וכל היתר הם בבחינת "גבעונים". למשל, אסור לבת חרדית ללמוד את מקצוע האחות, כי זה מקצוע של "מופקרות". הרי אי-אפשר להסתדר בלי אחיות בבתי חולים. שיעשו זאת עבורם הציונים. הן תהיינה "הגבעוניות". של החרדים. רבן גמליאל יכול היה להתיר שמיטת כספים - על אף שהתיר דבר מפורש בתורה ואילו החרדים לא יכולים לסמוך על היתר שמיטה כי הציונים הגבעונים יממנו כל שיגעון שלהם. אבל אם לא יהיו גבעונים, יצטרכו לעשות זאת בעצמם. אז יהיה מותר לבנות חרדיות ללמוד את מקצוע האחות ויהיה מותר להשתמש ב"היתר מכירה".

ההסכמה, בזמנו, לפתוח בתי ספר תורניים בנפרד מהממ"ד היא ראשית ההדרדרות לקראת "חדר" במובן הגלותי. האם זהו חינוך ממ"ד?

החינוך התורני גרם לפרישה מעם-ישראל ולפיתוח אדם בעל יוהרה של "אני ואפסי עוד" ואלה הם התוסףת של המפד"ל לחרדים. אם לא נפעל לביטול המושג "תורני" בנפרד מממ"ד. אנו, במו ידינו, בונים את החרדים שיחסלו את הציונות הדתית.